" בת כמה הילדה שלך ?
" שלוש " . שרה עונה בלי היסוס ומשלמת . הפקידה נותנת לה את הכרטיס . " קומה אחת למטה , רציף ארבע . נסיעה טובה " .
" תודה " . שרה מחייכת , מרימה עליה את נפתלי ויורדת במדרגות . היא ניגשת לרציף , מחכה לרכבת שתגיע .
שני שוטרים שהולכים הלוך ושוב על הרציף מקפיצים לה את הלב .
ואם הם יעלו איתה לרכבת ? מה יהיה אז ? הידיים שלה מתחילות לרעוד , הלב מגביר את קצב.
ואם הם יעלו איתה לרכבת .? מה יהיה אז ? הידיים שלה מתחילים לרעוד , הלב מגביר קצב.
וכשהרכבת מגיעה , עולה לה בראש מחשבה מקורית . אולי בכלל שהילונת תיסע לה לבד לנקסטר , למה לא ?
בעולם אידאלי מושלם , לכל ילד יש הורים ,אבא ואמא , שאוהבים אותו אהבה אין סופית ללא תנאים . והם גם חיים
באושר ובעושר , לאורך ימים ושנים טובות , כמובן .
ובעולם שעדיין מצפה לתיקונו ?
ההורים לא תמיד מאריכים ימים ,
הילדים לא תמיד נמצאים עם ההורים .
והחיים , מה לעשות , לא תמיד מושלמים כמו בסיפורים .
זה הסיפור של מוישי ובתיה ,דוד ושייני , עקיבא ונפתלי וביילי .
הם אולי נעזבו ,
אבל בורא העולם אסף אותם אליו , באהבה וברחמים , במקום אבא ואמא
כמו שרק השם יתברך יכול .
כי אבי ואמי הוא ספרה השמיני של הסופרת ליבי קליין . והתפרסם בהמשכים במגין " קטיפה " .
חוות דעת
אין עדיין חוות דעת.