עבודת הצדיק – הרב צדקה חוציין- חידושים על התורה ג חלקים

הגאון הגדול רבי צדקה חוצין זצוק"ל, מגדולי גאוני קמאי לעדת ארם צובא, מיוחס דור אחר דור לדוד המלך ע"ה. הוא נולד בחלב בשנת תס"ג ונתגדל בין ברכי ענקי הרוח באר"צ, ולימים נתמנה לאחד מגדולי דייניה, רבינו היה מגדולי משיבי דורו חכם גדול ופקיע שמיה בהוראה. מלבד גדלותו העצומה בנגלה, היה גם מקובל גדול ובקי עצום בכתבי האר"י וכפי שנראה מכתביו הרבים. בתקופתו של רבי צדקה, ידעה הקהילה היהודית בבגדאד קשיים ומורדות, מחלות קשות פגעו ללא הבחנה ודור שלם של ת"ח יודעי ספר נפלו חללים, החכמים שנותרו לפליטה חילצו את עצמם למקומות מרוחקים וכתוצאה מכך לא נותרו בה אלא חכמים צעירים מועטים שלא הגיעו להוראה. נשיא הקהילה באותו הדור שטח את צרתם בפני הגאון רבי שמואל לאניידו זלה"ה, ששימש כרבה של ארם צובא באותה העת, ובהוראתו נשלח רבי צדקה להוות בה רועה רוחני לצאן קדושים, הוא אסף סביבו תלמידים מקשיבים, ייצב מחדש את הישיבה שנסגרה, וביסס את הקהילה. מכוחו צמחה כל יהדות בגדאד של הדורות הבאים. בשנת תקל"ו שוב פרצה מחלת דבר קשה והשתוללה ברחובות בגדאד, במגיפה זו חלה רבי צדקה, וכעבור ימים אחדים נפטר לב"ע. בספר עבודת הצדקה פורש רבי צדקה מאות דרשות וביאורים בשיטת גאונות ייחודית, מאפייניה של שיטת דרשנות זו הם הפיכת המאורעות המקראיים לסוגיות הלכתיות המותאמות למחלוקות תנאים אמוראים, ראשונים ואחרונים, הכל שזור בפלפול עצום וגאונות מופלאה.