המהר”ל מפראג -דרך חיים -על פרקי אבות

את מגמתו של רבנו המהר”ל בחבור ספר זה “דרך חיים ” שהוא פרוש ארך על כל מסכת אבות ,בחקירות עמוקות ,רמות ונשגבות ,
הפליא לעשות בחכמה ,תבונה ודעת , מבאר רבנו בעצמו בהקדמת הספר בה הוא מרחיב בגודל חשיבות מסכת אבות והצורך החיוני לקבוע אותה בלב האדם. יחד עם זאת -מוסיף רבנו שלא כדרכו בשאר ספריו בהם הוא מביא גם פירושים שפרשו אחרים וחולק עליהם כאשר הוא סובר אחרת מהם ,כאן בדרך חיים הוא אינו נוהג כן.
” ומכל מקום ראינו כי המסכתא הזאת שהראשונים רצו לקבוע דבריהם על לב בני האדם,וכן פירש רש”י ז”ל ,לקמן בפרק שני ,כי סדרו לומר פרקים אלו בבית הכנסת .ולכך ראינו לפרש דברי המסכתא הזאת כי כאשר האיש יבין עומק דבריה ,אין ספק שיחקוק את הדברים על לבו ולא יסור מהן ימין ושמאל.”

בנקודה מסוימת זו מוסיף רבנו דברים יסודיים אשר עליהם הוא חוזר פעמים רבות בספריו,וזב בעניין היחס הראוי לברי חז”ל אשר החכמה האמתית והעמוקה ביותר והוא מפרש שוב ושוב כיצד יש ללמוד את דבריהם ולבחור את הפרוש הראוי והנכון וזה לשונו:
” ועל המעיין לבחור את אשר יבחר מזולתו אך בעיון ולא בדעת הראשון ,כי אין ספק כי דברי חכמים הם דברים עמוקים מאוד ולא נאמרו דברי חכמים באומד דעת ובסברא כמו שיש חושבים ומפרשים דברי החכמים ,אלה כל דבור ודבור הוא דברי חכמה עמוקים מאוד ולכן גם פרוש דבריהם גם כן צריך הבנה ועיון רב ולא בדעת ראשון כלל,ואז ישפוט על הפרוש אם כונו חכמים אליו או לא.”

ואומנם לור זה אכן נוקט רבנו בלשונות נדרים בהפלגתם בבואו לתאר את מעלותיה של מסכת זו כדבריו :
” ומפני כי המסכת המבהוללה היקרה היא מסכת אבות אשר במסכת הזאת נכללו כל דברי המוסר והיא מעט הכמות ורב האיכות ,עד שאמרו בפרק המניח [ב”ק ל ,א] אמר רב יהודה מאן דבעי למהוי חסידא לקים מילי דנזיקין ,רבא אמר מילי דאבות ואמרי לה מילי דברכות .”