גן נעול [ עם תוספת מכתב יד]

כי בהיותנו מבינים סוד הוראת כל שרש ושרש, יקל לנו להבין כונות המליצות
ופרושי המצווֹת/

אתן לך משל פה.
אמרנו שם שעל המנוחה הניחה התורה שלשה שרשים, הא' נוח,
והב' שבת, והג' נפש.
ועוד הזכיר לשון כלה (בראשית ב, ב) "ויכל אלהים ביוםהשביעי מלאכתו". וארבעתן כתובים אצל מעשה בראשית.
ולא תקוה שאפרש פה הענין בארוכה ובשלמות, רק ריש מלין אומר. מלת "שבת" איננו על המנוחה,ואין הוראתו על המנוחה.
אבל תוכן הוראתו על ההפסק, ועל כל דבר הפוסק נוכל לומר ששבת אותו דבר.
עד שיפול גם על הפוסק ממנוחה, ומתחיל לעמול ולטרוח.
ונאמר "שָׁבַת פלוני ממנוחה". וראיה (איכה ה, יד) "זקנים משער שָׁבָתוּ".
פירוש שפסקו לשבת בשער המשפט והלכו בגולה. (ישעיה כד, ח) "שָׁבַת משוש
תופים", פירוש מרוב הצרה פסק הלב מהיות שש בקול תפים. מלת "מנוחה" איננו
על המנוחה מהעיפות אלא על הענין הנח אחרי שהיה מטולטל. ולכן נופל אפילו
על דבר שאין בו רוח חיים. כמו (בראשית ח, ד) "ותנח התיבה בחדש השביעי על
הרי אררט", ואין עיפות לבלתי מרגישים, אבל נחה אחר הטלטול. כי עד היום
ההוא צפה על פני המים והיתה תמיד מטולטלת.

ספר שני בסדרת הספרים של הרב נפתלי ווויזל זצ"ל 924 עמוד