התורה אינה מפסלת אותנו אלא מחברת אותנו עמוק יותר עד מקום היכלו של מלך, עד נקודת ה"ירושלים " והתחיה שבתוכנו . באותה מידה , לחנך ילד פירושו לשנות אצלו את הציורים הפנייימים , לא דרך הטייתו להיות אדם אחר , אלא דרך העמקה באישיותו. תפקידו של האב בחינוך בנו אינו להוכיח וליישר את הילד על ידי אמירות מוסריות בלבד , אלא בעיקר להופיע מול הילד בציור פנימי עמוק יותר , להיות בשבילו מודל להערצה , לחיקוי , להשתנות ולהעמקה. לכן לימוד התורה בין אב לבנו צריך להתחיל בילדות דווקא, על מנת שבגיל שבו הילד מתחיל לפתח מקום עצמי , גיל ההתבגרות , הוא כבר ירצה ללמוד עם אביו מעצמו ומיוזמתו. החוויה הראשונית של ה"ביחד " אינה צריכה להיות רק בעצם הלימוד אלא בעיקר בחוויה, במשחק ,בסיפור , בשיחה וביצירה המשותפת.
חוות דעת
אין עדיין חוות דעת.