לאור- רבי צדוק הכהן

רבי צדוק הכהן מלובלין היה חדשן מופלג . אלמלא היה השם "תפוס "  ע"י רבי עקיבא אייגר , היה מקום לכנות את ספריו בשם דרוש וחידוש.

הגאונות שבפשטות :

ההגדרה של סברה גאונית , אמר רבי אלחנן וסרמן זצ"ל , היא בפשטות ובתחושת האמת שהיא משרה . עד כדי כך  שלאחר שמיעתה יאמר המעיין  : זה פשוט נכון  .למה אני לא אמרתי את זה מיד.   תהליך זה יתרחש בספר זה ביחס לשאלות , והמעיין ישאל את עצמו " למה אני לא שאלתי שאלה זו עד היום ?  אבל תהליך זה לא יחזור על עצמו למקרא התשובות . רבי צדוק מפתיע בתשובותיו והמעיין ישתאה  ויחוש בעוצמת החידוש  .

ודוק  , הרעיונות  נשגבים אך בהירים  ומובנים ואדרבה תחושת האמת שבהם חריפה . מדוע יש אפוא בתשובותיו של רבי צדוק תחושת חידוש על אף כוח שכנועם ותחושת אמיתם ?

העמקה כתנאי לחידוש 

נראה כי נוכל לעמוד על פשר הדבר לאחר עיון ברעיון של רבי יצחק הוטנר " באגרות וכתבים " . הרב הוטנר עמד על הפסוק [ תהילים לג ,ט ] " הוא אמר ויהי , הוא ציווה ויעמוד  " ככוח אלוקי  הממשיך לחדש את ההוויה  בכל רגע ורגע ..

נראה כי  זו הסיבה שאדם  המעיין בדבריו של רבי צדוק מתפעם מהם אף על שיש בהם פשטות  וכוח שכנוע עצום , הנובע מנקודת האמת שהם . ההתפעמות נובעת מכך שהמעיין מגלה מימדים חדשים  הנובעים  מעומק החשיבה של רבי צדוק .הסוגיה  לאחר העיון בדבריו של רבי צדוק אינה דומה לפרשה כפי שהייתה לפניה  , שכן המעיין  נחשף לממד נוסף . מרהיב .