רבי צדוק הכהן מלובלין היה חדשן מופלג . אלמלא היה השם "תפוס " ע"י רבי עקיבא אייגר , היה מקום לכנות את ספריו בשם דרוש וחידוש.
הגאונות שבפשטות :
ההגדרה של סברה גאונית , אמר רבי אלחנן וסרמן זצ"ל , היא בפשטות ובתחושת האמת שהיא משרה . עד כדי כך שלאחר שמיעתה יאמר המעיין : זה פשוט נכון .למה אני לא אמרתי את זה מיד. תהליך זה יתרחש בספר זה ביחס לשאלות , והמעיין ישאל את עצמו " למה אני לא שאלתי שאלה זו עד היום ? אבל תהליך זה לא יחזור על עצמו למקרא התשובות . רבי צדוק מפתיע בתשובותיו והמעיין ישתאה ויחוש בעוצמת החידוש .
ודוק , הרעיונות נשגבים אך בהירים ומובנים ואדרבה תחושת האמת שבהם חריפה . מדוע יש אפוא בתשובותיו של רבי צדוק תחושת חידוש על אף כוח שכנועם ותחושת אמיתם ?
העמקה כתנאי לחידוש
נראה כי נוכל לעמוד על פשר הדבר לאחר עיון ברעיון של רבי יצחק הוטנר " באגרות וכתבים " . הרב הוטנר עמד על הפסוק [ תהילים לג ,ט ] " הוא אמר ויהי , הוא ציווה ויעמוד " ככוח אלוקי הממשיך לחדש את ההוויה בכל רגע ורגע ..
נראה כי זו הסיבה שאדם המעיין בדבריו של רבי צדוק מתפעם מהם אף על שיש בהם פשטות וכוח שכנוע עצום , הנובע מנקודת האמת שהם . ההתפעמות נובעת מכך שהמעיין מגלה מימדים חדשים הנובעים מעומק החשיבה של רבי צדוק .הסוגיה לאחר העיון בדבריו של רבי צדוק אינה דומה לפרשה כפי שהייתה לפניה , שכן המעיין נחשף לממד נוסף . מרהיב .
חוות דעת
אין עדיין חוות דעת.