הכוזרי- דבור ומחשבה

ספר זה מוכיח כי ספר “הכוזרי” מאורגן בצורה מופתית, למרות הביקורת שנמתחה על הסדר שלו באקדמיה. הוא מבליט את חריגותו של ספר הכוזרי ביחס לכל ספרי המחשבה הסנדרטיים. הוא עומד על כך כי ספר הכוזרי הוא קודם כל ספר “החוויה” – “חווית הקודש” – טרם היותו ספר מחשבה שכלית.

הוא מראה כי רעיונו הבסיסי של ר’ יהודה הלוי – “העניין האלהי” – הוא החורז את חמשת חלקי הספר. החלק הראשון עוסק בעניין האלהי בראשיות, החלק השני מבליט את העניין האלהי בהווה, השלישי חושף אותו בחסידים, והרביעי בתורה. החלק החמישי מראה כי למרות הנוכחות המוחלטת של העניין האלהי בעולם, אינה מחסלת את נוכחותו של האדם.