בין החסידות לראי"ה

פתח דבר 

טיבן של תנועות התחדשות רוחנית הוא ,שבראשית  הופעתן הן מעוררות  התנגדות , ועם חלוף השנים והדורות הן הופכות לנכסי צאן ברזל של החברה כולה .  כך אירע כמה פעמים בתולדות הרוח בישראל  .                                       דוגמא מובהקת לכך מהדורות האחרונים  היא תנועת החסידות מיסוד של הבעל שם טוב .

בראשית דרכה עוררה החסידות התנגדות נמרצת  מצד חלק  מן העולם התורני  . אולם עם השנים היא זכתה ללגיטמציה מקפת בעם ישראל כולו , אשר הבין את ערכה  ואת עומקה ,וסממנים רבים מהגותה ומגרכיה התפשטו גם לחוגי המתנגדים לה.

גורל דומה עבר על הגותו ודרכיו של הראי"ה קוק זצ"ל .   כימיו חלק מהיהדות  החרדית התנגד לדרכו , ומשנתו הרוחנית לא הוכרה  לעומק בקרב אלה שהעריצוהו  כדמות מפתח של רב ומנהיג  בישראל .  אולם עם השנים הוא מוכר יותר ויותר  כאחד מגדולי הוגי הדעות שקמו לעם ישראל  בדורות האחרונים . גם אותם חוגים  אשר בעבר התנגדו לו  , מודים בגדלותו ובקדושתו , ומאמצים , מדעת ושלא מדעת , חלק משמעותי ומדרכיו.

תופעה מעניינת  המתרחשת בדורנו  , היא המשיכה ההולכת וגוברת מצד לומדי תורת הראי"ה  והרואים עצמם  כהולכים בדרכו  , ובעיקר לבני נוער  רבים , אל תורת החסידות  .  תופעה זו אינה מפתיעה , שכן הקרבה  הפנימית  בין שתי השיטות  גדולה.     עם זאת  , ישנם גם הבדלים חשובים ביניהן  , שיש ללמוד אותם ולבררם .

מטרתו של חיבור זה  לעמוד על הצדדים השוים , והשונים  שבין החסידות  למשנת הראי"ה , ולנסות להבין את שרשיהם.